מאחורי תופעות נפוצות כמו צפיפות שיניים, נשימה דרך הפה ובעיות מנשך, עומדת לעיתים קרובות סיבה אחת מרכזית: לסת עליונה צרה, שלרוב מלווה בחך קמור וגבוה עם הרמת רצפת האף.
בגיל ילדות ניתן לנצל את תהליך הצמיחה הטבעי, ולהרחיב את הלסת בהליך פשוט. כשמדובר במבוגרים, ההליך הוא מורכב יותר, אך יעיל מאוד.
מהי לסת צרה?
לרוב מדובר בלסת עליונה צרה, המאופיינת בקשת שיניים צרה משמעותית מהתחתונה. באופן תקין, הלסת העליונה רחבה יותר מהלסת התחתונה. מבנה זה מאפשר חלוקה אחידה של העומס על פני השיניים. כשהלסת העליונה צרה, נוצר חוסר התאמה בין הלסת העליונה לתחתונה, שפוגעת במנשך התקין.
מה הם גורמים ללסת צרה?
לסת עליונה צרה מתפתחת משילוב בין נטייה גנטית תורשתית, לבין משתנים סביבתיים ותפקודיים במהלך הילדות. בין הגורמים המרכזיים ניתן למצוא:
הרגלי ילדות, כמו מציצת אצבע, שימוש במוצץ או דחיקת לשון, המפעילים לחץ רציף על החך, הגורם להיצרות קשת החך.
קשיים בנשימה דרך האף מאלצים לנשום דרך הפה. במצב זה, הלשון שבאופן טבעי נחה על החך העליון, יורדת כלפי הלסת התחתונה. בתנוחה זו, הלחץ הפנימי של הלשון, בשילוב הלחץ הצידי המופעל על ידי שרירי הלחיים, מוביל בהדרגה להיצרות של הלסת העליונה.
מהן ההשלכות של לסת צרה?
לסת עליונה צרה עלולה להשפיע על המראה האסתטי , על תפקוד הפה ועל הבריאות הכללית.
ברמה האסתטית, המחסור במקום מוביל לצפיפות שיניים, לשיניים קדמיות בולטות או עקומות; מבחינת תפקוד, היצרות הלסת העליונה יוצרת מנשך צולב, שיניים אחוריות כלואות וחוסר איזון בין הלסתות, שמשפיעים על יכולת הנגיסה, הלעיסה והדיבור, וכן להפעיל לחץ חזק על מפרקי הלסת ולגרום לשחיקת שיניים מוקדמת; בנוסף, הצטמצמות חלל האף ומיקומה הנמוך של הלשון, גורמים לנשימה דרך הפה, המשפיעה על בריאות הפה ועל הבריאות הכללית.
איך מטפלים?
שיטת הטיפול בלסת צרה נגזרת באופן ישיר מגילו של המטופל. בקרב ילדים ונוער קיים פרק זמן מוגבל, עד לסיום הגדילה והצמיחה של הלסתות, המאפשר לבצע הרחבת לסת, באמצעים שאינם פולשניים.
הלסת העליונה בנויה משני חצאים הנפגשים במרכז החך ומחוברים ביניהם באמצעות תפר עצם. אצל ילדים ומתבגרים, חיבור זה עדיין רך וגמיש, כך שמתאפשר להפריד בין חלקי העצם בצורה קלה וללא מורכבות. הטיפול מבוצע באמצעות התקן ייעודי להרחבת לסת עליונה, המקובע לשיניים העליונות וכולל בורג מרכזי, אותו מסובבים בהתאם להנחיות האורתודונט.
סיבוב הבורג יוצר לחץ מבוקר המרחיק את שני חצאי הלסת זה מזה. שיטה זו מנצלת את גמישות תפר החך, ברב ילדים ובני נוער, שטרם התאחה בגילים אלו. היתרון המרכזי בגישה זו, הוא בהיותה לא פולשנית, בטוחה וכרוכה באי-נוחות מזערית, אך יעילותה מוגבלת בעיקר לשנות הגדילה ולמקרים של היצרות קלה עד בינונית.
לעומת זאת, בגיל המבוגר הלסתות סיימו את צמיחתן ותפר החך נסגר לגמרי. לכן לא ניתן להפריד בין חלקי הלסת באמצעות מכשיר אורתודונטי רגיל בלבד. כדי להשיג הרחבת לסת אצל מבוגרים, נדרש שילוב של הליך כירורגי, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות להרחיק את חלקי העצם וליצור את המרווח הדרוש.
בחירת השיטה המתאימה נעשית על ידי האורתודונט לאחר אבחון מדויק של גיל המטופל, דרגת ההתגרמות של העצם וחומרת ההיצרות, תוך שיקולי התועלת מול מורכבות הטיפול.
לסת תחתונה צרה
מתפתחת לרוב כתוצאה מגורמים תורשתיים ומוטציות גנטיות, שאינן תורשתיות. מכיוון שהלסת התחתונה היא עצם מוצקה אחת ואין תפר שעובר במרכזה, לא ניתן לטפל בה באמצעות התקני הרחבה.
הטיפול נעשה לרוב באמצעות התקנים אורתודונטיים נשלפים, המתאימים לטיפול בילדים. בנוסף, תרגילי חיזוק שרירים כמו הרמת סנטר תשפר את טונוס השרירים של הלסת. במקרים חמורים, תידרש התערבות כירורגית.
יתרונות הטיפול המוקדם בלסת צרה
אבחון וטיפול בלסת צרה בשנות הילדות וההתבגרות מנצלים את גמישות העצם ומניבים יתרונות אסתטיים ובריאותיים.
יצירת המקום הדרוש בקשת השיניים בגיל מוקדם מונעת צפיפות קשה ושיניים כלואות, ובכך חוסכת לעתים קרובות את הצורך בעקירת שיניים קבועות ובריאות בעתיד.
מכיוון שתקרת החך משמשת גם כרצפת חלל האף, הרחבת הלסת מביאה להגדלת הנפח של מעברי האוויר לאף; המשפר את הנשימה דרך האף. לבסוף, הטיפול המוקדם מעניק תמיכה לרקמות, ויוצר חיוך אופטימלי המאזן את נראות הפנים כולה
