שיניים כלואות

קיימות כמה אפשרויות לטפל בשיניים כלואות.

1. המתנה ומעקב – לרוב, האורתודנט עשוי להמליץ על המתנה ומעקב כאפשרות טיפול לשיניים כלואות. גישה זו כוללת מעקב מתמיד אחר השן הכלואה והערכת התקדמות בקיעתה לאורך זמן. אם השן הכלואה אינה גורמת לבעיות כלשהן, האורתודנט עשוי להמליץ להשאירה במעקב. עם זאת, אם השן הכלואה מתחילה לגרום לכאב או לזיהום, האורתודונט ישקול אפשרויות טיפול אחרות, כמו עקירה או חשיפה ומשיכה.
2. עקירת שיניים נשירות – פעמים רבות עקירה של שיניים נשירות עשויה לעודד שיניים כלואות לבקוע באופן עצמוני ללא צורך בהתערבות כירורגית נוספת.
3. חשיפה ומשיכה – פעולה כירורגית המתבצעת בשיתוף פעולה בין מומחה לכירורגיה פה ולסת ואורתודונט מומחה ליישור שיניים ולסתות. בשלב הראשון מתבצעת חשיפה של השן הכלואה, באמצעות חתך בחניכיים ופינוי עצם סביב השן. בשלב השני ידביק האורתודונט סמך (קוביה) לשן שאליו מחובר חוט מתכת, המפעיל כוח עדין למשיכת השן בהדרגה החוצה. בסיום הפעולה הכירורגית יתפור הכירורג את החניכיים. הליך החשיפה וההדבקה הוא הליך זעיר פולשני, מתבצע בהרדמה מקומית ואורך פחות משעה. תהליך המשיכה הוא איטי ואורך מספר חודשים עד שנה, תלוי במורכבות המקרה, בסוג השן הכלואה, מיקומה בלסת וכדו'.
4. עקירת השן הכלואה – אפשרות טיפול נוספת לשיניים כלואות, היא… עקירה של השן הכלואה עצמה. במקרים בהם קיימת שן כלואה, אשר לא ניתנת להבקעה או לחילופין כאשר המטופל אינו מעוניין בהבקעתה והיא גורמת לכאב ומגבירה את הסיכון לזיהומים או שעלולה להשפיע על השיניים הסמוכות ולגרום לבעיות אורתודונטיות, הפתרון המתבקש, הוא הסרת השן. תהליך העקירה הוא פשוט יחסית, ואורך בדרך כלל פחות משעה.

אי אפשר למנוע את תופעת השיניים הכלואות, אבל אפשר להפחית את הסיכון לסיבוכים נלווים באמצעות אבחון מוקדם אצל האורתודונט.
לכן חשוב להגיע לבדיקה ראשונית אצל האורתודונט כבר בגיל 7 – 8 . היתרון המשמעותי ביותר בביקור מוקדם אצל אורתודונט הוא היכולת לזהות סימנים לשיניים כלואות, ולבצע טיפול מונע או להתחיל תהליך של יישור שיניים בגיל צעיר – מה שמונע טיפולים מורכבים יותר בעתיד. טיפול זה יכול במקרים רבים למנוע את הצורך בהליכים כירורגיים מורכבים בעתיד, או לפחות להפוך אותם לפשוטים וקצרים יותר.