מנשך עמוק מתאר בעיה אורתודונטית, שבה השיניים הקדמיות העליונות מכסות באופן משמעותי (ביותר מ- 4 מילימטרים )את השיניים הקדמיות התחתונות מלמעלה למטה כשהשיניים הטוחנות סגורות יחד.
בדרך כלל השיניים העליונות מכסות מעט את השיניים התחתונות. מנשך כזה נחשב לתקין ואף הכרחי לבריאות הפה ולתפקודו. אבל אם השיניים העליונות מכסות יתר על המידה את השיניים התחתונות, ולעיתים אף מגיעות עד לקו החניכיים התחתון, מדובר במנשך עמוק. תופעה זאת עלולה לגרום לכאבי לסת, לשחיקת שיניים ולמצבים חריגים אחרים בחלל הפה.
מה הם הגורמים למנשך עמוק?
במקרים מסוימים, לקות סגר לרבות מנשך עמוק היא גנטית. מאפיינים גנטיים, כמו צורת הלסת, יכולים להשפיע על אופי המנשך. גורמים נוספים עשויים להיות: הרגלים שנרכשו, כמו מציצת אצבע או שימוש במוצץ או בבקבוק גם לאחר גיל שלוש; חריקת שיניים (ברוקסיזם); שיניים שנשרו מוקדם, עלולות לגרום לשינויים בלסת; גדילה חריגה של הלסת, כך שבמצב שהלסת העליונה גדלה באופן יחסי יותר מהלסת התחתונה, יכול להיווצר מנשך עמוק.
כיצד מאבחנים מנשך עמוק?
מנשך עמוק מאובחן על ידי אורתודונט מומחה ליישור שיניים ולסתות, באמצעות בדיקה קלינית (בדיקה פיזית של הפה והפנים) ובאמצעות צילומי שיניים ולסתות. בבדיקה הקלינית האורתודונט יבדוק את החפיפה האנכית, כלומר עד כמה השיניים העליונות מכסות על השיניים התחתונות במצב שהפה סגור.
אם השיניים העליונות מכסות את כל השיניים התחתונות, מדובר במנשך עמוק; האורתודונט יבדוק גם את מראה הפנים. במקרים של מנשך עמוק, החלק התחתון של הפנים נראה קצר יותר וקו הסנטר יכול להיות מוכנס פנימה. כן ייבדק מצב החניכיים, תפקוד הלעיסה, שחיקת שיניים, רגישויות וכאבים בשיניים או במפרקי הלסתות.
לאחר הבדיקה הקלינית, יתבצעו כמה סוגי צילומים: צילום פנורמי של השיניים הלסתות והמפרקים, לזיהוי בעיות במבנה השיניים ועצמות הלסת; צילום צפלומטרי צידי, צילום רנטגן מיוחד המצולם מהצד, ומסייע לאבחון מנשך עמוק; מודלים של השיניים, שנוצרים באמצעות לקיחת מטבעים מגבס של הלסתות. ממטבעים אלה, יוצרים מודלים תלת-ממדיים, המאפשרים לאורתודונט לנתח את המנשך בצורה מדויקת מחוץ לפה; תמונות פנים ופרופיל , לתיעוד מראה הפנים של המטופל לפני הטיפול.
למה יש צורך לטפל במנשך עמוק?
ישנן כמה סיבות מהותיות, הרבה מעבר לשיקולים אסתטיים, שבגינן נדרש לטפל במנשך עמוק:
- מניעת נזק לשיניים – שיניים קדמיות עליונות המכסות את השיניים התחתונות, עלולות להישחק ולהיפגע באמייל בחלק האחורי שלהן. יתרה מכך, אם קיימת תופעה של חריקת שיניים קבועה, מבנה השן עלול להיפגע ולהגביר את הסיכון לעששת.
- הפחתת נזק לחניכיים – הלחץ המוגזם במנשך עמוק עלול לפגוע בחניכיים שמאחורי השיניים הקדמיות העליונות והתחתונות, וזה עלול להוביל לנסיגת חניכיים ולבעיות חניכיים אחרות.
- שיפור לעיסה – מנשך עמוק עלול לפגוע ביכולת הלעיסה. נשיכה מתמשכת פוגעת בחלק הפנימי העליון של הפה, יכולה להוביל לפצעים או לכיבים כואבים.
- מניעת בעיות אורתודנטיות נוספות – מנשך עמוק שאינו מטופל עלול להוביל לבעיות אורתודנטיות אחרות או להחמיר בעיות קיימות, כמו צפיפות שיניים, מרווחים בין השיניים או שיניים לא מיושרות.
כיצד מטפלים במנשך עמוק?
מנשך עמוק ניתן לטיפול באמצעות מגוון שיטות אורתודונטיות. הבחירה בשיטה המתאימה ביותר תלויה במספר גורמים, ובעיקר בחומרת המנשך ובגיל המטופל. בין השיטות המקובלות :
- גשרים – שיטת הטיפול הנפוצה ביותר למנשך עמוק. הגשר העשוי מסמכים וחוט קשתי מפעיל לחץ מתון ומתמשך על השיניים כדי להזיז אותן למיקום הנכון. האורתודנט מתאים את הסמכים והחוט הקשתי במהלך הטיפול כדי לשנות בהדרגה את עומק המנשך.
- יישור שיניים שקוף (אינויזליין) – טיפול העושה שימוש בקשתיות שקופות, כמעט בלתי נראות ונשלפות. הקשתיות מיוצרות ומותאמות אישית לצרכי המטופל. ניתן להסירן לצורך אכילה וצחצוח שיניים. בדומה לגשרים, הקשתיות מפעילות לחץ על השיניים כדי להזיז אותן בהדרגה למצב הרצוי.
כשמדובר במנשך עמוק בילדים, הטיפול עשוי לכלול יישור שיניים בלבד, מכיוון שילדים נמצאים בשלב של גדילה וצמיחה, ניתן לכוון את צמיחת עצמות הלסתות שלהם, וכן לטפל ביישור השיניים שלהם בקלות רבה יותר. הטיפול עשוי לכלול גשר, מרחיב חך או מכשיר דנטלי דמוי כיסוי ראש, לתיקון מיקום הלסת.
בקרב מבוגרים, הטיפול עשוי לכלול גשר וקשתיות אינויזליין, אך במקרים חמורים ייתכן שיהיה צורך בניתוח אורתוגנטי, לשינוי מיקום עצמות הלסת. ניתוח זה מצריך לעיתים שיתוף פעולה בין אורתודונט וכירורג שיניים.
אורתודונט, מומחה ליישור שיניים ולסתות יידע לייעץ לכם לגבי כל שיטה ויסייע לקבוע איזה טיפול הוא הטוב ביותר בעבורכם בהתאם לצרכים שלכם.
