יישור נכון של השיניים ומנשך תקני חשובים לבריאות הפה ולתפקודו. בסגירה אידיאלית של הפה, השיניים העליונות צריכות לחפוף מעט את השיניים התחתונות. איזון זה עוזר ללעוס בנוחות, לדבר בבהירות ולהגן על השיניים מפני שחיקה לא אחידה.
מצב שבו האיזון הזה מופר והשיניים אינן נפגשות בצורה נכונה מוגדר כסגר לקוי, שיכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: שיניים בולטות החוצה, מרווחים גדולים, צפיפות יתר, או מצב שבו הלסת העליונה והתחתונה פשוט לא נסגרות בצורה הרמונית. במקרים כאלה, אבחון מקצועי בתחום יישור שיניים יכול לסייע להבין את מקור הבעיה ולבנות תוכנית טיפול מתאימה.
מה הן ההשפעות של שיניים שלא נסגרות כראוי?
מבלי להמעיט בערכו של הפן האסתטי, לשיניים שאינן נסגרות טוב יש השלכות בריאותיות ממשיות לטווח ארוך:
- קשיי לעיסה ועיכול – קושי ללעוס או לנשוך במזון אינו מאפשר את פירוק המזון באופן יעיל, ועלול להוביל לבעיות במערכת העיכול.
- שחיקת שיניים – לחץ לא שווה על השיניים גורם לסדקים ולשברים בשיניים.
- סיכון מוגבר לעששת ולמחלות חניכיים – שיניים עקומות או צפופות יוצרות אזורים שקשה להגיע אליהם בזמן צחצוח השיניים, ובכך עולה הסיכון להצטברות פלאק וחיידקים.
- כאבי לסתות וראש – חוסר האיזון משפיע על שרירי הלסת, שנאלצים לעבוד קשה יותר. מצב זה מוביל לעומס על מפרק הלסת ולכאבים כרוניים באזור הפנים, הצוואר ואף לכאבי ראש.
- הגייה לקויה – מיקום השיניים משפיע על היכולת להגות צלילים מסוימים, ועלול לגרום לדיבור לא ברור.
סוגים של סגר לא תקין
סגר לא תקין יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות:
- מנשך יתר – השיניים הקדמיות העליונות מכסות את השיניים התחתונות ביותר מ-2 מ"מ.
- מנשך הפוך – השיניים הקדמיות התחתונות ממוקמות מעבר לשיניים הקדמיות העליונות כאשר הפה סגור.
- מנשך צולב – השיניים העליונות נסגרות בתוך השיניים התחתונות.
- מנשך פתוח – בזמן סגירה מלאה של הלסתות, השיניים האחוריות נפגשות, אך נשאר מרווח בין השיניים הקדמיות העליונות לתחתונות, כלומר הן אינן נוגעות זו בזו.
- צפיפות יתר – כאשר אין מספיק מקום בלסת עבור כל השיניים, הן מתחילות לעלות אחת על השנייה, להסתובב סביב צירן או לצמוח גבוה או נמוך מדי בקשת השיניים.
- ריווח בין השיניים – המצב ההפוך מצפיפות. יש עודף מקום בלסת או שהשיניים קטנות מדי, כך שנוצרים ביניהן רווחים גלויים.
איך מאבחנים סגר לא תקין?
האבחון מתבצע על ידי אורתודנט מומחה ליישור שיניים ולסתות. התהליך משלב בדיקה קלינית פיזית לצד שימוש בטכנולוגיות דימות מתקדמות.
בשלב הראשון יבצע האורתודונט בדיקה קלינית, במהלכה יבדוק את מנח השיניים והלסתות, את מפרק הלסת, את מיקום קו האמצע ועוד. האורתודונט יתשאל את המטופל אודות תסמינים כמו כאבי ראש, כאבים בלעיסה, שחיקת שיניים וכדומה.
לאחר מכן, כדי לראות את מה שקורה מתחת לפני השטח, בשורשי השיניים ובעצמות הגולגולת, יידרשו צילום פנורמי וצילום רנטגן צידי של פרופיל הפנים, כדי לאבחן את הסגר. חלק בלתי נפרד מהאבחון האורתודונטי הוא סט צילומי סטילס רגילים מזוויות שונות.
בנוסף, תתבצע סריקה תוך-אורלית דיגיטלית, ליצירת תמונות דיגיטליות תלת-ממדיות של השיניים והחניכיים.
שילוב הנתונים מכל הבדיקות הללו מאפשר לרופא להרכיב תוכנית טיפול אישית.
מה הן אפשרויות הטיפול בסגר לא תקין?
אפשרויות הטיפול המרכזיות הן:
- גשרי סמכים מסורתיים – המורכבים מסמכי מתכת המחוברים לשיניים ומחוברים בחוטים, ומפעילים לחץ עקבי מתון כדי להזיז בהדרגה את השיניים למיקום הנכון. כיום קיימות כמה אפשרויות חדשניות של גשר סמכים קטן ופחות בולט, גשר קרמי המשתלב בצבע השיניים, וגשר לינגואלי, כלומר גשר לשוני, המורכב בצד הפנימי של השיניים באופן שלא ניתן כלל לראותו.
- קשתיות שקופות, אינויזליין – שיטה ליישור שיניים המתבססת על סדרה של קשתיות שקופות ונשלפות, כמעט בלתי נראות. כל סט קשתיות מיועד להזיז בהדרגה את השיניים למיקום הנכון, ומוחלף אחת לשבועיים בסט הקשתיות הבא אחריו. במקרים מתאימים, טיפול באמצעות קשתיות שקופות יכול להציע פתרון אסתטי ונוח יותר לשיפור מנח השיניים והסגר.
כאשר האבחון מראה שהבעיה היא במבנה של עצמות הלסת עצמן, האורתודונט ימליץ על מכשירים המשפיעים על כיוון הגדילה של העצם, כמו מרחיב חך או מכשירים אחרים שמטרתם לעכב או לעודד צמיחה של לסת אחת לעומת השנייה, כדי ליצור ביניהן התאמה טובה יותר.
במקרים קיצוניים שבהם קיים חוסר התאמה מבני חמור מאוד בין הלסת העליונה לתחתונה, ולא ניתן לפתור זאת רק על ידי הזזת שיניים, יציע האורתודונט הליך כירורגי, כלומר ניתוח אורתוגנטי, המבוצע על ידי מנתח פה ולסת בשילוב עם טיפול אורתודונטי. במהלך הניתוח מזיזים את עצמות הלסת עצמן ומקבעים אותן מחדש במיקום אידיאלי, המאפשר סגירה טובה יותר ומשפר משמעותית גם את פרופיל הפנים.
חשוב להבין שטיפול אורתודונטי לא מפסיק ברגע שהשיניים ישרות. יש צורך לשמור על תוצאות הטיפול באמצעות קיבועים, שימנעו מהשיניים לזוז. לשיניים יש נטייה טבעית לחזור למקומן המקורי, לכן קיבועים הם הפתרון המיטבי לשמירה על מיקום השיניים לאורך זמן.
ההמלצה היא להשתמש בקיבוע קבוע לטווח ארוך או להרכיב קיבועים נשלפים בכל לילה, בהתאם להנחיית הרופא ולסוג הטיפול שבוצע.
