לסת עליונה בולטת, הידועה גם כפרוגנתיזם עליון (המונח פרוגנתיזם מתייחס ללסת בולטת, הן תחתונה והן עליונה) מתייחס לבליטה של הלסת והשפה העליונה.
מצב זה יכול להגרם ממקור סקלטלי (של עצמות הלסת) או ממקור דנטלי (של השיניים עצמן). מבחינה סקלטלית – מצב זה חל כאשר עצם הלסת העליונה (maxilla) גדלה יתר על המידה בהשוואה ללסת התחתונה (mandible) או כאשר עצם הלסת התחתונה גדלה בחסר. בדומה לכך, מבחינה דנטלית – מצב זה חל כאשר השיניים החותכות העליונות בולטות קדימה יתר על המידה ביחס לשיניים החותכות התחתונות או כאשר השיניים התחתונות בהטיה אחורית גדולה מדי. וכמובן שיתכנו שילובים שונים של המצבים המתוארים.
גדילה לא פרופורציונלית זו גורמת לשיניים העליונות לבלוט מעבר לשיניים התחתונות, באופן שמשפיע על האסתטיקה של הפנים ואף פוגם בתפקוד הנשיכה והלעיסה ובאיכות הדיבור. אבחון מוקדם של הבעיה, יכול למנוע טיפולים מורכבים בעתיד.
מה הם הגורמים ללסת עליונה בולטת?
הגורמים ללסת עליונה בולטת נחלקים לגורמים גנטיים ולגורמים שמקורם בהרגלים:
גורמים גנטיים:
- שיניים צפופות – מצב זה נגרם לרוב כאשר היחס בין גודל השיניים לגודל הלסת אינו תקין ובאופן ספציפי, כאשר מבנה הלסת קטן מכדי להכיל את כל השיניים בצורה מרווחת, בין אם הסיבה לכך היא לסת קטנה מדי או מימדי שיניים גדולים מדי.. בשל המחסור במקום, השיניים "נאלצות" למצוא לעצמן מקום מחוץ לקשת הטבעית, מצב שמוביל לצמיחה לא תקינה ולשיניים בולטות החוצה או כאלה שעולות אחת על השנייה.
- חוסר התאמה בין הלסתות – במצב שבו הלסת העליונה מפותחת יתר על המידה או במצב שבו הלסת התחתונה בהתפתחות חסר הפער יתבטא באופן שבו השיניים העליונות יכולות לבלוט החוצה.
- מציצת אגודל או שימוש ממושך במוצץ – מציצת אגודל או שימוש ממושך במוצץ במהלך הילדות עלולים להאיץ את גדילת הלסת העליונה קדימה ו/או להזיז את השיניים הקדמיות קדימה ולגרום להן לבלוט.
- דחיקת לשון בבליעה ו/או בדיבור – זהו הרגל שבו הלשון נדחקת כנגד השיניים בעת בליעה או דיבור, באופן שגורם לשיניים להידחף החוצה עם הזמן.
- נשימה דרך הפה – ילדים הנושמים באופן קבוע דרך הפה, לעיתים בשל שקדים מוגדלים או פוליפים באף, נוטים להחזיק את הלסת התחתונה במנח נמוך ואת הלשון נמוכה. שינוי זה במנח השרירים יכול להוביל להיצרות הלסת העליונה ולמראה בולט שלה ביחס ללסת התחתונה.
מהם התסמינים וההשפעות של לסת עליונה בולטת?
לסת עליונה בולטת, היא לא רק עניין אסתטי המשפיע על המבנה ההרמוני של הפנים. יש לתופעה השלכות על תפקודים יומיומיים בסיסיים.
התסמינים הנפוצים:
- תסמינים אסתטיים – שיניים קדמיות עליונות בולטות באופן משמעותי מעבר לשיניים התחתונות; פרופיל פנים קמור ולא הרמוני. הלסת העליונה נראית בולטת בהשוואה ללסת התחתונה שנראית קטנה ונסוגה לאחור.
- תסמינים תפקודיים – קושי לסגור את הפה והשפתיים בצורה נוחה; קושי בנגיסה ובלעיסה; קושי בדיבור ובהגיית עיצורים מסוימים, בשל חוסר המפגש התקין בין השיניים ללשון ולשפתיים, קושי בנשימה דרך האף, בגלל הקושי לסגור את השפתיים, ולכן במצב זה הנשימה נעשית דרך הפה.
סיכונים בריאותיים נלווים
בולטות שיניים עליונות מהווה גורם סיכון מוגבר לחבלה בשיניים בעת טראומה כמו נפילה, מכה או פעילות ספורטיבית;
- חלוקת עומס לא שווה על השיניים – המפגש הלא התקין בין הלסתות גורם לעומס לא שווה על השיניים האחוריות, ומוביל לשחיקה מוקדמת שלהן.
- כאבים במפרק הלסת (TMJ) – חוסר האיזון בסגירת הלסתות עלול לגרום למתח שרירי, כאבי ראש וכאבים באזור המפרק שליד האוזן.
אבחון לסת בולטת
האבחון מתבצע על ידי אורטודנט, מומחה ליישור שיניים ולסתות. האבחון משלב בדיקה קלינית ויזואלית, יחד צילומי רנטגן וטכנולוגיות הדמיה מתקדמות.
בבדיקה הקלינית האורתודונט יבחן את היחס בין הלסת העליונה ללסת התחתונה, את יכולת סגירת הפה ואת המנשך בין הלסתות.
בדיקות ההדמיה יכללו – צילום רנטגן צפלומטרי (צילום צד של הגולגולת , של הלסתות ושל השיניים, לבדיקת הזוויות בין בסיס הגולגולת, הלסת העליונה והלסת התחתונה). המדידות הללו מסייעות לקבוע האם הלסת העליונה היא זו שצמחה קדימה מדי, או שמא הלסת התחתונה היא זו שנסוגה לאחור או שמא מדובר בבעיה ממקור דנטלי או שילובים שונים; צילום פנורמי, לבדיקת מבנה הלסת; סריקה דיגיטלית בטכנולוגיית תלת-ממד.
הסריקה מאפשרת לבחון את המרחק האופקי בין השיניים העליונות לתחתונות, ולבדוק האם קיימת בעיה של צפיפות שיניים שדוחפת את השיניים הקדמיות. בנוסף, האורתודונט יבדוק האם קיימים הרגלים שמשפיעים על מבנה הלסת, כמו, דפוס הדיבור והבליעה ובאופן ספציפי האם הלשון נדחקת קדימה, ובנוסף האם המטופל נושם דרך הפה או דרך האף.
מה הוא הטיפול ללסת עליונה בולטת?
אפשרויות הטיפול לבליטת לסת עליונה מתמקדות בתיקון יישור הלסתות כדי לשקם הן את התפקוד והן את האסתטיקה. טיפולים אלה יכולים לנוע בין התערבויות לא כירורגיות כמו יישור שיניים ועד להליכים כירורגיים מורכבים יותר. הטיפול בלסת העליונה תלוי בגיל המטופל, בחומרת הבעיה ובסוג הבעיה.
במקרה של מטופלים צעירים שמתחילים את טיפולי האורתודנטיה שלהם בגיל 7 – 8 שנים, ניתן לכוון את צמיחת הלסתות. במקרים אלה, שימוש בהתקנים ליישור שיניים, יביא לשיפור במיקומים של הלסתות והשיניים. משך הטיפול הוא בדר"כ בין 16 ל- 18 חודשים. מאידך, אצל מטופלים בוגרים להם הפרעות שלדיות חמורות, האורתודנטיה לבדה אינה מסוגלת לטפל בהם באופן מלא, ולכן יידרש שילוב של טיפול אורתודנטי ונוסף ניתוח אורתוגנתי על מנת למקם מחדש את הלסתות כדי לתקן את הנשיכה ולשפר את אסתטיקת הפנים.
מתבגרים או מבוגרים, ניתן לעיתים לבצע את הטיפול האורתודונטי באמצעות קשתיות אינויזליין. האורתודונט יציע את תוכנית הטיפול המתאימה. הטיפול יכול להימשך בין 18 ל-24 חודשים, בהתאם לחומרת הבעיה.
במקרים בהם צפיפות שיניים תורמת לבליטה, האורתודנט עשוי להמליץ על עקירת שן אחת או יותר כדי ליצור מקום אליו יוחזרו השיניים הבולטות. זה יכול לאפשר לשיניים הנותרות לחזור למצב טבעי יותר.
הטיפול בפרוגנתיזם חמור של הלסת העליונה דורש ידע מיוחד וניסיון קליני על מנת שהאורתודנט יוכל לבחור את תוכנית הטיפול הטובה ביותר.
היתרונות של הטיפולים בלסת עליונה בולטת
לתיקון בליטה בלסת העליונה יש יתרונות מרחיקי לכת: שיפור אסתטי במראה הפנים; שיפור יכולת הדיבור והלעיסה; שיפור בנשימה; שיפור בביטחון העצמי, כתוצאה ממראה פנים סימטרי והרמוני; שיפור בבריאות הפה – שיניים מיושרות כראוי קלות יותר לניקוי, ובכך מופחת הסיכון לעששת, למחלות חניכיים ולבעיות בריאותיות אחרות.
