מה זה ברוקסיזם?
ברוקסיזם הוא המונח הרפואי לחריקת שיניים. (BRUK-siz-um), מצב שבו מהדקים את השיניים ומניעים את הלסתות באופן ששוחק את השיניים. הברוקסיזם הוא פעולה לא מודעת שיכולה להתרחש במהלך היום או הלילה.
אנשים רבים חורקים שיניים מדי פעם, במיוחד בתקופות שהם מרגישים לחוצים. חריקת שיניים לאורך זמן, מפעילה לחץ מתמשך על השיניים והלסתות, באופן שיכול להזיק לשיניים, לגרום לכאבי ראש, לכאבי לסת ולבעיות אחרות.
חריקת שיניים (ברוקסיזם) בזמן ערות ובשינה
ברוקסיזם כאמור, יכול להתרחש בזמן ערות ובשעות השינה.
חריקת שיניים בזמן ערות ניתנת לטיפול באמצעות הגברת המודעות לפעולת השחיקה וכן באמצעות טיפול להפחתת לחץ ומתח.
כשמדובר בחריקת שיניים בשינה, הפעולה נעשית באופן לא מודע, ועלולה לגרום לבעיות רבות. לכן נדרש טיפול שיסייע לצמצם את השפעות השחיקה על השיניים, על הלסתות ועל בעיות נוספות שמתעוררות עקב השחיקה.
חריקת שיניים שכיחה בקרב ילדים ובני נוער, במיוחד במהלך השינה. לעתים קרובות התופעה נעלמת כשמגיעים לבגרות והשיניים הקבועות בוקעות.
יכול לעניין אותך גם: יישור שיניים לילדים
מהם התסמינים של ברוקסיזם?
שחיקת שיניים יכולה לגרום למגוון תסמינים, לרבות שיניים שבורות או סדוקות; אמייל שן שחוק, עד כדי חשיפת השכבות הפנימיות של השיניים; כאב או רגישות בשיניים; שרירי לסת כואבים או תפוסים, או לסת נעולה שלא נפתחת או נסגרת עד הסוף; כאב בלסת, בצוואר או בפנים; כאב שדומה לכאב אוזניים, למרות שבפועל אין בעיה באוזן; כאב ראש עמום שמתחיל ברקות ; הפרעות שינה.
מה גורם לברוקסיזם?
ההנחה היא, שהתופעה של חריקת שיניים נגרמת כתוצאה משילוב של גורמים פיזיים, נפשיים וגנטיים.
בזמן ערות
חריקת שיניים בזמן ערות יכולה לנבוע מרגשות כמו חרדה, מתח, כעס או תסכול. ברוקסיזם מתרחש לפעמים כשאדם מרוכז מאוד במה שהוא עושה. הרגלים, כמו נשיכת שפתיים, נשיכת לשון או לחיים, לעיסת מסטיק לפרקי זמן ארוכים, עלולים להגביר את הסיכון לברוקסיזם בזמן ערות.
בזמן שינה
ברוקסיזם בשינה קשור להפרעות שינה. מחקרים מצביעים על קשר בין דום נשימה לברוקסיזם, אבל לא ברור אם דום נשימה גורם לברוקסיזם או להיפך.
היבט נפשי
אנשים שמעשנים, שותים אלכוהול וצורכים הרבה קפאין (יותר משש כוסות קפה ביום) נוטים לחרוק שיניים פי שניים בהשוואה לאנשים שלא מעשנים; ברוקסיזם יכול להיות גם תופעת לוואי של תרופות מסוימות, כמו תרופות נוגדות דיכאון, תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
ברוקסיזם קשור לעיתים לסוג אישיות אגרסיבי, תחרותי או היפראקטיבי.
ברוקסיזם יכול להיות קשור גם למצבים נפשיים ורפואיים מסוימים, כמו מחלת פרקינסון, דמנציה, הפרעת ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD), אפילפסיה, ביעותי לילה.
אנשים שיש במשפחתם בני משפחה עם ברוקסיזם, ייתכן שיחוו אף הם את התופעה
אבחון ברוקסיזם
רופא שיניים או אורתודונט מומחה יכולים לאבחן ברוקסיזם בדרך כלל על סמך בדיקה של הלסתות והשיניים, במקרים מסוימים האורתודונט או הרופא יפנו את המטופל למכון לבדיקת שינה שבמהלכה מנוטרות מערכות הגוף העיקריות , לרבות המוח, הלב, הנשימה ועוד. בדיקה זו יכולה לסייע באבחון מצבים רבים הקשורים לשינה.
כיצד מטפלים בברוקסיזם?
ברוקסיזם קל או שמתרחש מדי פעם, אינו דורש טיפול, אך במקרים חמורים יותר, הרופא ימליץ על אחד או יותר מהטיפולים שלהלן:
- מגן פה – האורתודונט ימליץ על מגן פה, שעשוי מחומר אקרילי ומותאם אישית ללסת של המטופל. בזמן פעולת השחיקה, מגן הפה מתפקד כבולם זעזועים וגורם להרפיית שרירי הלעיסה והלסת (Temporomandibular Joint ).
- תרופות – נטילת תרופות מרשם שיכולות לסייע בטיפול בתסמינים הקשורים לשרירים, כמו ספסטיות ועוויתות. נטילת תרופות אלה לפני השינה יכולה להפחית או למנוע חריקת שיניים. הטיפול בתרופות אלה, מומלץ כטיפול זמני בלבד.
- הזרקת בוטולינום טוקסין – זריקות בוטוקס לשרירי הלסת, מרפות את השרירים, מונעות את חריקת השיניים ומקלות על הכאב. בדרך כלל מומלץ להזריק בוטוקס כל שלושה עד ארבעה חודשים.
- טכניקות להפחתת מתח – כיום יש מגוון טיפולים המסייעים להפחתת לחץ ולהרפיית שרירים. בין הטיפולים המומלצים: תרגילי נשימה, מדיטציה, פעילות גופנית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מיינדפולנס.
- שינויים באורח החיים – הפחתת הצריכה של קפאין, אלכוהול, הפסקת עישון, שינה איכותית.
חשוב לדעת, שבמקרים רבים, חריקת שיניים נעלמת בסופו של דבר. אבל בזמן שהתופעה מתרחשת, מומלץ לפנות לרופא שיניים או לאורתודונט שיסייעו במתן פתרון מותאם אישית לבעיה הספציפית שלכם.
