אם יש לכם שיניים צפופות או לא מיושרות, סביר להניח שיש לכם יותר מדי שיניים מכדי להתאים לגודל הלסת שלכם. עם זאת, חשוב שתדעו שלא בהכרח תידרש עקירת שיניים כדי לרווח ביניהן וליישר אותן. כיום, ברוב המקרים, הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות ליישר שיניים ללא צורך בעקירה. אורתודונט מנוסה יוכל לבחון את המצב הספציפי שלכם ולהמליץ על תוכנית הטיפול המתאימה ביותר.
קיימים כיום פתרונות יעילים המאזנים בין הצורך ביישור שיניים לבין השאיפה לשמור על מרב השיניים הטבעיות, תוך התחשבות במבנה הלסת ובצרכים הייחודיים של כל מטופל.
יישור שיניים ללא עקירה: מה זה ואיך זה עובד?
יישור שיניים צפופות ועקומות דורש יצירת מקום נוסף לשן לנוע. בעזרת יישור שיניים ללא עקירה, האורתודונט יוצר חלל בלסתות בשיטות אחרות כדי להשיג את אותן התוצאות שעקירה משיגה, ובכך לשמר כמה שיותר ממבנה השן הטבעי.
- גשר סמכים – הגשר המסורתי הוא אחד מהתקני יישור השיניים היעילים ביותר לטיפול בשיניים צפופות. הגשר מורכב מסוגרי מתכת המחוברים לשיניים ומחוטים המחברים ביניהם, באופן שהם מפעילים לחץ מתון על השיניים ומזיזים אותן בהדרגה למיקומן הנכון. הטיפול עשוי להימשך בין שנה לשלוש שנים.
גשרי הסמכים החדשניים פועלים בדיוק על אותו עיקרון כמו גשר סמכים מסורתי, אלא שהם עשויים מחומרים שקופים, ופחות בולטים מאשר הגשר המסורתי. - קשתיות שקופות – מיועדות אף הן להזיז את השיניים באופן הדרגתי למיקומן הרצוי. קשתיות שקופות של אינויזליין ( Invisalign) עשויות מפלסטיק עמיד, כמעט בלתי נראה. הן נשלפות ונוחות מאוד לשימוש. הקשתיות השקופות אידיאליות לצפיפות קלה עד בינונית ודורשות מחויבות קפדנית לתהליך, להשגת תוצאות מיטביות. האפשרות להסיר את הקשתיות באופן עצמאי מבלי להידרש להגיע לאורתודונט לעיתים תכופות לצורך החלפתן, היא יתרון משמעותי בטיפול. יחד עם זאת, הפיתוי להסיר אותן שלא לצורך, עלול לחבל בתהליך היישור ולעכב אותו. לכן, נדרשת מחויבות ומשמעת רבה בשימוש בקשתיות.
- מרחיבי לסת – במקרים בהם הלסת קטנה מכדי להכיל את כל השיניים, ייתכן שיומלץ על טיפול במרחיב לסת. ההרחבה כרוכה ביצירת מקום לשיניים על ידי הרחבת קשת הפה באמצעות מכשיר מתכתי המודבק לשיניים האחוריות. במרכז ההתקן יש בורג שבאמצעותו דוחקים את השיניים הצידה, באופן שמרחיב את הלסת. באמצעות הבורג ניתן לווסת את הלחץ על השיניים. באופן דומה, אפשר להשתמש גם בקפיץ הרחבה או פלטת הרחבה נשלפת.
- שיוף שיניים – הפחתה אינטרפרוקסימלית (IPR) – טכניקה שבאמצעותה מסירים כמויות קטנות של אמייל השן מבין השיניים, כך שמייצרים להן יותר מקום לנוע לצורך יישורן.
IPR משולב בדרך כלל עם סמכים או קשתיות שקופות לקבלת תוצאות אופטימליות.
מתי בכל זאת יש צורך בעקירת שיניים?
לרוב רופאי שיניים ואורתודונטים יעשו הכול על מנת שלא לעקור שיניים. עקירת שן יכולה לגרום לשינויים משמעותיים בעצם הלסת. מיד לאחר העקירה, מתחיל תהליך טבעי של אובדן עצם במקום בו הייתה השן, עד לפגיעה משמעותית בנפח העצם. אובדן עצם מתמשך עלול לפגוע ברקמות הרכות באזור העקירה, שישפיע על מראה הפנים. יתרה מכך, השיניים הסמוכות עלולות לנטות לכיוון החלל הריק, יתכנו שינויים במנשך ובתפקוד הלעיסה כך שיציבות השיניים עלולה להיפגע.
אבל, לעיתים יש מצבים שבהם אין ברירה, אלא לעקור שיניים.
עקירת שן אחת או יותר עשויה להיות הדרך היחידה להשיג את התוצאות הרצויות אם השיניים צפופות מאוד.
במקרים מסוימים, עקירת שן עשויה להיות מומלצת גם כדי לתקן מנשך יתר או מנשך פתוח. בנוסף, ייתכן שיהיה צורך בעקירת שיניים כדי לאפשר יישור תקין אם יש למטופל שיניים פגועות, או שיניים הלכודות מתחת לקו החניכיים ולא מסוגלות לבקוע בכוחות עצמן.
רק אורתודונט מומחה ליישור שיניים ולסתות יכול לאבחן את המצב באופן מדויק ולהחליט האם יש צורך בעקירת שיניים. הוא יבחן באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, כמו סריקת 3D, את מבנה הלסת, מיקום השיניים, צפיפותן והגורמים הנוספים המשפיעים על התמונה הכוללת. על סמך הבדיקה, האורתודונט ימליץ על תוכנית הטיפול המתאימה ביותר, שתכלול או לא תכלול עקירה, בהתאם לצרכים האישיים של המטופל.